<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן שי"ד</h1>
<h2>דף פה.</h2>
שאלת עוד הא דאמרינן בכולי תלמודא וכל כי האי גונא שיטה היא ולית הלכתא כחד מיניהו, מה טעם וכי מפני שרבו הסוברין גרעא דעתיהו. תשובה לא כך אלא כל כי הני מילי כללי נינהו ומחכמת מחברי התלמוד להודיע ענינים גדולים דרך שתיקה מתוך סדורן לבד וכאותה שאמרו [יבמות מ"ב ע"ב] מחלוקת ואחר כך סתם הלכה כסתם סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם, יחיד ורבים הלכה כרבים [ברכות ט' ע"א]. וכל כי הני מחכמת רבינו הקדוש להודיע דעתו בלתי שיצטרך לומר בכל עת ועת הלכה כפלוני או אין הלכה כפלוני וכדאמרינן נמי ראה רבי דבריו של רבי פלוני וסתם לן כותיה. והכא נמי כל שראו חכמים שבאותו הדור שאין הלכה ככל אותן שאמרו כך, שלא יצטרכו להאריך ולומר אין הלכה כפלוני שאמר כך ולא כפלוני שאמר כך תפשו להם דרך קצרה ודרך כלל ואמרו פלוני ופלוני ופלוני אמרו דבר אחד ומזה יודע שאותם שכללו ביחד וספרו עליהם שאמרו דבר אחד דעתם בכך לומר שאין הלכה כמותם.
